לימוד נגינה בגיטרה הוא משהו שאני עושה כבר הרבה שנים. כשאני מפרסם מדי פעם שהתפנה לי מקום לתלמיד נוסף, אחת השאלות השכיחות ביותר שאתם שואלים אותי היא מה בדיוק אני מלמד, ולמה אני מייעד את הלימוד למתקדמים בלבד? הפוסט הזה נכתב כדי לענות על השאלה הזו תוך כדי בחינה של הדרכים המקובלות בלימוד נגינה בגיטרה.

לימוד נגינה בגיטרה (או כל כלי אחר לצורך העניין), מעולם לא היה קל יותר מאשר בתקופה הזו. כל הידע שבעולם קיים וזמין לכולנו, ממש בקצות האצבעות. בין אם באינטרנט או על מדפי הספרים. אני מכנה את הידע הזה "ידע נושאי" ומבחינתי זהו הבסיס ללימוד נגינה ואי אפשר בלעדיו.
הבעיה היא שלמורים ותלמידים רבים, לימוד נגינה בגיטרה מסתכם ברכישת הידע הזה ותרגול שלו, בעוד שלמעשה זהו רק השלב הראשון בתהליך הלמידה.

שאלתם את עצמכם פעם מה אתם אמורים לעשות עם האקורדים והסולמות שלמדתם? איך משתמשים בסולם פנטטוני בצורה מוזיקלית? לאן כל הידע שרכשתם אמור להוביל אתכם? אם אינכם יודעים לענות על השאלות האלה, אתם תקועים.
הרבה מאוד גיטריסטים מאמינים שככול שכמות הידע שלהם תגדל הרמה שלהם תעלה. האמונה הזו מביאה אותם להיתקע בלופ אינסופי של הרצת אקורדים, סולמות או תרגילים כאלה ואחרים. אבל למרבה הצער זה לא קורה, שכן בשלב מסוים ההתקדמות שלהם פשוט נעצרת.

שלא תטעו, אפשר להגיע רחוק מאוד בנגינה על גיטרה עם כמה סולמות ואקורדים. מה שחשוב להבין הוא שלצבור עוד ועוד ידע זה רק חלק מהעניין. אבל מה שיהפוך אתכם לגיטריסטים טובים יותר היא ההבנה איך להשתמש בידע הזה.

אז מה זה בדיוק "ידע נושאי"

על מה בדיוק אני מדבר כשאני אומר "ידע נושאי"? בקונטקסט של לימוד נגינה בגיטרה, נושא הוא משהו קבוע ומוגדר, אותו ניתן ללמוד בדיוק כמו שלומדים משוואה מתמטית, על ידי שינון ותרגול. אנחנו רוכשים את הידע ואז חוזרים עליו שוב ושוב כחלק מתהליך הלימוד. למעשה התהליך כולו מבוסס על לימוד דברים בעל פה ואין בו שום דבר יצירתי או אומנותי.
כמה דוגמאות לידע נושאי הן:

  • אקורדים
  • סולמות
  • מודוסים
  • מרווחים
  • הכרת הצוואר

כל אלה הם נושאים עם תוכן קבוע ומוגדר שאינו משתנה (אלא אם נשנה אותו באופן יזום). אם ניקח לדוגמה אקורד C, קיימות כמה צורות מוגדרות לנגן אותו בהן כולנו משתמשים. הדבר היחיד הנדרש מאיתנו הוא לשנן את הצורות האלה. אם נרצה לשנות את האקורד ל – Cm או אפילו אקורד אחר לגמרי, עומדות לרשותנו הוראות הפעלה מדויקות כיצד לבצע את השינוי הזה. הדבר היחיד שנדרש מאיתנו הוא לזכור את האצבוע של האקורד החדש.
למעשה ניתן להגדיר "ידע נושאי" ככל דבר שיש לו מקבץ הוראות מוזיקליות מוגדר מראש. כל דבר שלא דורש מאיתנו יצירתיות אלא רק זיכרון.

איך כל זה משפיע על לימוד נגינה בגיטרה?

ידע נושאי מהווה את הרוב המכריע של האינפורמציה שזמינה לכולנו, במיוחד במקורות כמו האינטרנט או הדפוס. אין בזה שום דבר רע. אנחנו זקוקים לידע הזה מכיוון שהוא הבסיס לתהליך הלימוד. אבל למרבה הצער ברוב המקרים שם גם נעצר תהליך הלימוד.
כשתהליך הלימוד מסתכם בשינון וחזרה על דברים סכמתיים ואינו כולל הדרכה איך לפתח וליישם את מה ששיננו בצורה יצירתית ומוזיקלית, שם בדיוק מתחילה הבעיה.

אצל כולנו מגיע השלב בו אנחנו רוצים לקחת את כל הידע שצברנו וליישם אותו בצורה יצירתית. הבעיה היא שאי ללמוד לעשות זאת באמצעות שינון, שכן בשלב זה אנחנו צריכים להתמודד עם דברים שהם מופשטים וסובייקטיביים.
לדוגמה, אם נבקש מכמה נגנים לנגן סולו על E, כל אחד מהם אמור להתייחס לאותם דברים: המהלך ההרמוני, הסגנון והגרוב מאחורי הסולו. למרות זאת, כל אחד מהם ינגן משהו אחר לחלוטין. הסיבה לכך היא שלמרות שהבסיס עליו הם אמורים לבנות את הסולו זהה לכולם, יש המון משתנים נוספים המעורבים בתהליך. המשתנים האלה קשורים לטעם וליצירתיות של כל אחד מהנגנים ואין שום דרך למדוד ו/או לשנן אותם.

אז איך בכל זאת אפשר ללמוד משהו שלכאורה הוא מופשט וסובייקטיבי?

יישום – השלב הבא

רבים מכם בוודאי חושבים עכשיו שאין שום דרך ללמד יצירתיות בצורה מדויקת. למעשה, זה אמנם נכון אבל רק חלקית. מה שכן ניתן ללמד זה את המסגרת המאפשרת ליישם את היצירתיות הזו. אגב, דבר נוסף אותו ניתן ללמד הוא הדרך והגישה של גיטריסטים מפורסמים, הנחשבים לטובים בזה, ליישום היצירתיות הזו (אבל זה כבר נושא לפוסט אחר).
המטרה בלימוד מסוג זה היא לסייע לכל אחד מאיתנו לגלות את היצירתיות שכבר קיימת אצלו, וליצור מסגרת שתסייע לאותה יצירתיות לפרוח.
הנה כמה נושאים שהתייחסות אליהם אמורה לרתום לפעולה את היצירתיות שלנו, במקום להמשיך בתהליך השינון:

  • מהלך אקורדים
  • הרמוניה
  • מלודיה
  • קצב
  • דגשים קצביים
  • אפקטים
  • אלתור
  • ליקים ופראזות

כל אלה הם נושאים אותם ניתן ללמד והם יכולים להוות בסיס לפיתוח היצירתיות המוזיקלית שלנו. הנושאים האלה מהווים בעצם את ארגז הכלים היצירתי שלנו.
הדרך בה אנחנו אמורים להתייחס לנושאים האלה במהלך הנגינה היא סובייקטיבית ואין לה הוראות הפעלה מדויקות, מה שדורש מידה מסוימת של עבודת ניחוש. אבל מה שיותר חשוב הוא שזה מאלץ אותנו ללמוד להפעיל את היצירתיות שלנו על פי פקודה, כשאנחנו תוחמים אותה בגבולות ברורים הנשענים על הידע הנושאי שיש ברשותנו.
למעשה השלב הזה בתהליך הלימוד עוסק הרבה יותר בדרך לשלב את מה שאנחנו יודעים מאשר בתוכן עצמו. המטרה הסופית שלנו היא ללמוד ליישם את הידע הנושאי באמצעות שימוש בארגז הכלים היצירתי שלנו.

כעיקרון, לטעמי השלבים של לימוד נגינה בגיטרה אמורים להיראות בערך כך:

לימוד נושאי -> פיתוח כלים יצירתיים -> יישום הנושאים באמצעות הכלים היצירתיים

למה חשוב ללמד איך ליישם את הידע הנושאי

אם לא נלמד איך ליישם את הידע הנושאי שלנו, אנחנו מחמיצים את כל "הבשר" בנגינה על הכלי. מקורות הידע העומדים כיום לרשותנו הם בעלי חשיבות עליונה כמקור לידע הבסיסי הדרוש לנו. אבל למרבה הצער, לא נמצא בהם שום הכוונה שתעזור לנו ליישם את כל הידע הזה.

אם אתם מורים לגיטרה, לדעתי עליכם לקחת את התלמידים עד לסוף הדרך. הקנו להם את הידע הבסיסי, תנו להם את הכלים היצירתיים ואז למדו אותם איך ליישם את הידע הזה באמצעות הכלים היצירתיים כדי ליצור מוזיקה.

אם אתם לומדים בעצמכם דאגו להכיר את כל תהליך הלמידה בשלמותו ומה אתם צריכים כדי להשלים את כולו. חפשו מקורות מידע מעמיקים יותר בחינם או שיקלו לשלם עבור חומר לימודי מתקדם בדמות ספרים או שיעורי וידאו. איך שלא תעשו זאת דאגו לעבור את התהליך בשלמותו.

אם תלמדו לרתום את היצירתיות שלכם כדי ליישם את הידע שלכם, תגלו ששלושה ארבע אקורדים וכמה סולמות יכולים לקחת אתכם רחוק מאוד.

כרגיל אתם מוזמנים להגיב, לאהוב ולשתף…

אם יש נושא שהייתם רוצים לקבל עליו מידע או שאלה שמעניינת אתכם, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך. אשמח לענות כמיטב יכולתי על פניותכם.
אם תרצו להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה או בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

בטלפון – 052-8699642, בפייסבוק, או במייל

רוצים לקבל את המאמר הבא ישירות למייל שלכם?

הרשמו לניוזלטר בצד השמאלי העליון של העמוד.